פסק-דין בתיק ב"ל 46072-09-12

1.                 התובע עותר להכיר בפגיעה בעמוד השדרה הצווארי כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), על דרך המיקרוטראומה (עמ' 1, ש' 7). הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 25.1.12, בהיעדר הוכחת קיומם של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה, אשר גרמו לכאבים הנטענים על ידי התובע. כנגד החלטה זו הוגשה התביעה דנן.

2.                 בדיון מיום 10.4.13 נשמעה בפנינו עדותו היחידה של התובע, אשר הגיש את עדותו הראשית בתצהיר ונחקר עליו בחקירה נגדית. בסיום הדיון, סיכמו הצדדים בפנינו את טיעוניהם בעל פה.

עובדות המקרה, כפי שעלו מחומר הראיות:

3.                 התובע, יליד 1949, מורה לשפה העברית במקצועו, מאז שנת 1971 ועד היום.

4.                 בין השנים 1971-1973 עבד התובע בבית ספר נזירות המושיע בנצרת; לאחר מכן הועסק התובע עד לשנת 2004 בבית ספר התיכון עירוני בשפרעם, כאשר החל משנת 1992, עבד התובע במקביל גם בבית ספר נזירות המושיע בנצרת, שם הוא מועסק עד היום; נוסף לעבודתו זו, מלמד התובע גם בבית ספר תיכון בנצרת, במוסד הנזירות בחיפה וגם במכללת אלרואד בשפרעם (עמ' 1).

5.                 התובע מלמד 6 ימים בשבוע, 5-6 שעות הוראה ביום (עמ' 2, ש' 5-6).

6.                 התובע תיאר בתצהירו ובחקירתו הנגדית את שגרת עבודתו בהוראה, הכוללת את הפעולות שלהלן (סע' 6 לתצהיר; עמ' 2, ש' 7-29):

א.                  עמידה משך שעות ארוכות ביום (כ-90% מזמן העבודה), לעיתים תוך החזקת ספר ביד שמאל, כתיבה על הלוח, הממוקם בגובה של כ- 30 ס"מ מעל לראשו של התובע ועד לגובה מותניו, בעזרת גיר/עט המוחזקים ביד ימין וכן מחיקה מהלוח;

ב.                   פעולת החזקת העט/הגיר התבצעה תוך כדי סגירת שלוש אצבעות מכף היד, פעולה שחזרה על עצמה אינספור פעמים ביום;

ג.                    הרמת כתפיים וידיים (בזמן כתיבה על הלוח) במהלך כל שיעור ושיעור לאורך כל תקופת העבודה;

ד.                   הליכה בין התלמידים בכיתה, הטיית הראש קדימה ואחורה בזמן הכתיבה על הלוח והסתכלות, תוך כדי, לאחור לעבר התלמידים;

ה.                  הרמת תיק מלא בספרים כבדים (מעל ל- 20 ק"ג) וסחיבתו מכיתה לכיתה, תוך עליה במדרגות רבות;

ו.                    השתתפות בישיבות מורים, הכנת שיעורים, שימוש במחשב, הדפסה, בדיקת בחינות והערכת בחינות בגרות;

ז.                    נסיעות ברכב מבית ספר אחד למשנהו.

7.                 התובע החל לסבול לטענתו, בסמוך לשנת 2009 (סע' 11 לתצהיר), מכאבי צוואר המקרינים לאורך ידו הימנית עם הרגשת נימול באצבעות היד, כאבים בכתפיים, כאבים ורעד בכף יד שמאל וכן נימול וכאבים בשתי הידיים. התובע מייחס ליקויים אלה לתנאי עבודתו כמורה, משך שנים רבות.

8.                 לטענת התובע בסיכומיו, הפעולות להן נדרש במהלך שנות העסקתו, אשר חזרו על עצמן, מדי יום, הן שהביאו להתפתחות הליקויים מהם הוא סובל. לפיכך, מבקש התובע למנות מומחה-יועץ רפואי בעניינו, לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו לבין הליקויים מהם הוא סובל.

9.                 מנגד, טען הנתבע בסיכומיו כי דין התביעה להידחות כבר בשלב הזה, משלא השכיל התובע להוכיח תשתית ראייתית מתאימה ליישום הלכת המיקרוטראומה. תנאי עבודת התובע, כפי שתוארו על ידו, אינן כוללות תנועות חוזרות ונשנות הפועלות על הצוואר; מדובר בתנועות מגוונות שבוצעו בסדר זמנים משתנה, בהתאם לצרכי העבודה, אשר אינן עומדות במבחני הפסיקה.

דיון והכרעה

10.             הלכה פסוקה היא, כי " תנאי להכרה בפגיעה בעבודה מקרוטראומטית הינו, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר העבודה של המבוטח. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק כאמור הינה של טיפות מים המחוררות, במשך הזמן, חור באבן עליה הן ניתכות" (עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי, 28.7.02, והאסמכתאות שם. להלן - עניין שבח).